פסק דין
מונחת בפני תובענה לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים, על סך 10,208 ₪.
לגבי נסיבות התאונה, כמעט אין מחלוקת בין הצדדים. הנתבעת 2 אף הודתה בפני באחריותה לתאונה ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. המחלוקת ניטשת בין הצדדים בכל הקשור לנזק שנגרם בעקבות אותה תאונה.
לאחר התאונה התובע הזמין חוות דעת שמאי, הנזק שנגרם כדלקמן:
נזק על פי דוח שמאי 9,038 ₪.
שכ"ט שמאי 870 ₪.
לפי חוות הדעת, הרכב ניזוק לאורך כל הצד השמאלי של הרכב, מגן קדמי חיצוני, דלת בצד אחורי שמאלי, כנף אחורי שמאל, מגן אחורי חיצוני, כל אלה ניזוקו והיה צורך לתקנם.
התובע העיד בפני על הפגיעה, מקום הפגיעה, אשר תואם את חוות הדעת. מצד שני טוענת הנתבעת 2, כי הנזק היה נזק ממוקד ולא היה לאורכו של הצד השמאלי של הרכב.
שני הנהגים העידו בפני. התובע התייחס לטענת נתבעת 2 וציין בפני כי שעת התאונה היתה שעת לילה ולא בחנו את הרכב במלואו ואת הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.
בין שתי העדויות, אני מעדיף דוקא את גרסתו של התובע, היא נראית בעיני מהימנה יותר, משתלבת היטב עם חוות דעת השמאי.
נתבעת מס' 1 שלחה כתב סילוק על סך 5,906 ₪ וכי לא אישרה תיקון דלת וכנף אחוריים, בשל הטענה כי לגרסת נתבעת מס' 2, הפגיעה היתה בדלת הקדמית והכנף הקדמית בלבד.
כאמור לעיל, בין שתי הגרסאות בעניין מוקד הנזק, אני מעדיף את גרסתו של התובע על פי גרסתה של נתבעת 2.
בנסיבות אלו, כאש סוג הפגיעה יכול להשתלב היטב עם תיאורו של התובע, שהפגיעה היתה לאורכו של הצד השמאלי ובשים לב לתוכן חוות הדעת, אני מקבל את התובענה במלואה ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם את מלוא הנזק.
בין לבין אציין, כי התובע צירף כחלק מהראיות לכתב התביעה מטעמו, אישור על אי הגשת כל תובענה בגין נזק רכוש שנגרם לו לפני התאונה, דבר שדוחה קיומו של מוקד נזק שהיה קיים ברכב, לשיטתם של הנתבעות, ואוסיף ואומר, גם אין אינטרס לתובע לעשות זאת, שכן הביטוח שהיה לו, כעולה מאישור חברת הביטוח (חברת שומרה – חברה לביטוח בע"מ), הוא של ביטוח מקיף ולא של צד שלישי. הדבר מוציא את כל העוקץ מטענת הנתבעות שהיה מוקד נזק קודם. על כן, התנהגות הנתבעות לדחות את התביעה, לא היה לה מקום, מטילה דופי בהתנהגות התובע, ללא כל בסיס.
על כן, אני מקבל את התובענה במלואה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובע את מלוא נזקיו על פי חוות דעת השמאי, בצירוף שכ"ט שמאי, בסך של 9,908 ₪, כנזק ישיר שנובע מהתאונה וכן מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הוצאותיו, בגין המשפט, כולל אגרה, בסך 1,000 ₪.
התוצאה הסופית, שאני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך 10,908 ₪, אשר ישולמו על ידי הנתבעות , ביחד ולחוד, תוך 30 יום מהיום.
ניתן והודע היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.
דאוד מאזן, שופט
הוקלד על ידי: מימון מיטל